מהן המגבלות החושפות ילדים להיפגעות יתר בכביש?
מגבלות פיזיות:
התפיסה החזותית (ראייה) מוגבלת אצל ילדים וזה נובע מכמה סיבות:
- קומה נמוכה המקשה על הילדים לראות ולהיראות.
- טווח הראייה של הילדים קטן בכ-30% מטווח הראייה של מבוגר.
- מגבלה במסוגלות של הילדים לסרוק בשיטתיות את שדה הראייה.
- קושי לשנות במהירות את מוקד הראייה ממרחק קצר למרחק ארוך.
השמיעה
- ילדים מתקשים בזיהוי הכיוון שממנו הצלילים מגיעים, בעיקר אם לא רואים את המקור.
ההתפתחות הגופנית
- קושי בוויסות תנועת הגוף : קל יותר להתחיל לרוץ אך קשה לעצור.
- שיווי המשקל, היציבות וחוזק הגוף נמצאים בשלבי התפתחות, דבר שמשפיע על יכולת הילדים להשלים את החצייה במהירות ובזהירות.
מגבלות קוגנטיביות:
קושי בעיבוד המידע, בהערכת הסיכונים ובזמן התגובה:
- הילדים מתקשים לבצע כמה פעולות בו-זמנית. (פעולת החצייה מצריכה שילוב של מספר פעולות: הסתכלות, שמיעה, הערכת מצב, והתנהגות ע"פ כללים).
- ילדים מתקשים לאמוד מרחק ומהירות בשל העדר מסוגלות לערוך הבחנות מורכבות בין דמות לרקע.
- ילדים מסוגלים לקלוט ולעבד רק חלק מהנתונים שבסביבתם. ההתייחסות החלקית לנתונים שבסביבה עלולה לגרום לפירוש מוטעה של המצב ובכך לקבלת החלטות שגויות.
- ילדים לא קולטים את הקשר בין מהירות תנועה של הרכב ובין מרחק העצירה.
- דפוס חשיבה אגוצנטרי – קונקרטי. ילדים בטוחים שכל מה שהם רואים גם אחרים רואים וכל מה שנתפס על ידם נתפס גם על ידי אחרים . רק בגיל 10 מתפתחת בקרב הילדים חשיבה מופשטת שמאפשרת להם להתייחס לאירועים שונים מנקודות מבט שונות וכן לחשוב באופן רב כיווני.
- ילדים מגיבים רק על הגירויים החשובים לצורכיהם ברגע נתון וזאת על חשבון תגובה למצב הכביש.
- ילדים מוסחים בקלות אם על ידי שיחה, משחק, לחבר שקורא להם מהמדרכה שממול או שימוש בטלפון הנייד.