- הסיכוי להיות מעורב בתאונה.
- חומרת התאונה.
- התעצמות הכוח הצנטריפוגלי הפועל על הרכב בסיבובים- אחיזת צמיגי הרכב בכביש בסיבוב מוגבלת למהירות סבירה. במהירות מופרזת עלול הנהג לאבד את השליטה, ורכבו יידחק אל מחוץ לנתיבו.
- עוצמת התאונה גדלה- לפי אותם עקרונות פיזיקליים שיגרמו למרחק הבלימה ולכוח הצנטריפוגלי להתעצם לפי הריבוע של הגידול במהירות, כך גם לגבי עוצמת התאונה, שתשפיע על חומרת הפגיעה בנהג ובנוסעים ועל גודל הנזק לרכב ולרכוש.
- ראיית מנהרה- ככל שהמהירות גבוהה יותר, שדה הראייה צר יותר. זו אינה בעיה פיזיולוגית, אלא מאמץ של הסתכלות: ככל שהמהירות גבוהה יותר כך שואף הנוהג לראות רחוק יותר (בצדק), מרכז את מבטו למרחק ו"מאבד" עצמים בצד.
- הנהג מתעייף יותר- ככל שהנהיגה מהירה יותר נדרשים מהנהג יותר דריכות ומאמצי הסתכלות מעייפים.
איך משפיעה מהירות על עוצמת הפגיעה?
דרכים בין-עירוניות
גוף האדם פגיע מאוד מבחינה פיזית ביחס לכוחות העצומים המשתחררים בזמן תאונה. ככל שמהירות הנסיעה גבוהה יותר, במקרה של תאונה יהיו הפגיעה הגופנית והנזק גדולים יותר. למרות שבשנים האחרונות כלי הרכב הפכו לבטוחים יותר, למהירות הנסיעה יש עדיין השפעה עצומה על תוצאות ההתנגשות.
בתחום המהירויות המותרות בישראל בדרכים לא-מהירות (80-90 קמ"ש), עלייה של 5 קמ"ש במהירות בפועל צפויה לגרום לגידול של כ-30% במספר התאונות הקטלניות ולגידול של 14% במספר התאונות בכל דרגות החומרה.
דרכים עירוניות
בכביש עירוני הנהג כביכול מוגן יותר, אך הסחות הדעת גדולות יותר כשהולכי רגל, רוכבי אופניים חשמליים ורוכבי קורקינט חשמלי מצטרפים ל"משחק". על פי חוק, המהירות המותרת בכביש עירוני הינה עד 50 קמ"ש (אלא אם יש תמרור המורה אחרת). במהירויות נמוכות (לכל היותר 20-30 קמ"ש) הסיכון לפגיעה קטלנית בהולך רגל הוא כ-10%. במהירות 40 קמ"ש הסיכון לפגיעה קטלנית הוא כ-40%, ב-50 קמ"ש – כ-80% ובמהירויות של יותר מ-60 קמ"ש הסיכוי של הולך הרגל לשרוד קטן מ-10%.
מחקרים בעולם הראו כי:
- במקרה שרכב פוגע בהולך רגל במהירות של 30 קמ"ש – יש סיכוי של 90% שהולך הרגל יחיה.
- במקרה שרכב פוגע בהולך רגל במהירות של 40 קמ"ש – יש סיכוי של 40% שהולך הרגל יחיה.
- במקרה שרכב פוגע בהולך רגל במהירות של 50 קמ"ש – יש סיכוי של 20% שהולך הרגל יחיה.
- במקרה שרכב פוגע בהולך הרגל במהירות של 60 קמ"ש – יש זיכוי של 10% בלבד שהולך הרגל יחיה.